window.dataLayer = window.dataLayer || []; function gtag(){dataLayer.push(arguments);} gtag('js', new Date()); gtag('config', 'UA-33484879-1'); שאלות ותשובות - ארגון שחקניות ושחקני הכדורסל בישראל

שאלות ותשובות

האם יש מגבלות על קביעת גובה השכר בין שחקן לקבוצה?

כעקרון, המו"מ בין קבוצה לשחקן הינו מו"מ חופשי, שכן לא קיימת בענפי הספורט בישראל תקרת שכר. עם זאת, קיימות מגבלות אחרות על גובה השכר: ראשית, השכר לא יכול להיות נמוך יותר משכר המינימום. שנית, אם השחקן מסכם עם הקבוצה על שכר כולל, לפחות 75% מהתשלומים אמורים להשתלם לשחקן באופן בלתי מותנה ורק 25% מהם ניתן לשלם כבונוסים על השגים. הקבוצה והשחקן יכולים להסכים על כל חלוקה אחרת בין 25% בונוסים ועד שכר ללא בונוסים כלל.

 

האם מותר לקבוצה להחתים שחקן על תקנון משמעת, כחלק מהחוזה האחיד?

על פי תקנון המשמעת האחיד שנעשה בין ארגון השחקנים ומנהלת הליגה, ואושר ע"י נשיאות איגוד הכדורסל ביום 8.9.04 – ניתן להחתים שחקן אך ורק על תקנון המשמעת האחיד שהוחל על כל הקבוצות בליגות השונות הפועלות במסגרת האיגוד תקנון משמעת אחיד . עם זאת, נושא שכרו של השחקן והחלוקה בין שכר קבוע ובלתי מותנה לבין תשלומי בונוסים על השגים – הינם ענין למו"מ בין השחקן לקבוצה, במגבלה שצוינה בתשובה הקודמת.

האם מותר לקבוצה לקנוס שחקן ואם כן מאלו סיבות?

על פי תקנון המשמעת האחיד, חל איסור על קבוצה להטיל קנסות על שחקן בגין העדר השגים ספורטיבים וחל איסור לנכות סכומים משכרו הבלתי מותנה. ניתן לשלול משחקן חלק מהבונוסים בגין ביצוע עברות משמעת, רק בכפוף לעמידה בכל הליכי המשמעת הקבועים בתקנון, ובהתאם לתקרת שלילת הבונוס הקבועה לכל עבירה. בתמצית ההליכים כוללים: הגשת תלונה בכתב ע"י בעל תפקיד או נושא משרה בקבוצה; אפשרות להליכי בירור ופישור ללא קיום הליך משמעת על פי החלטת יו"ר הקבוצה; הליכי שיפוט על פי הזמנה בכתב לפחות 7 ימים לפני הבירור המשמעתי; זכות ליצוג בפני ועדת המשמעת; בועדת המשמעת חייב להשתתף קפטן הקבוצה (או השחקן הותיק ביותר – אם הקפטן עומד לדין); סמכות מוגבלת של הועדה לקבלת החלטות בהעדר השחקן; חובת ניהול פרוטוקול; קיום דיון נפרד בשאלת העונש בטרם מתן החלטה; התיישנות של 12 חודשים ממועד ביצוע העבירה; דיון בדלתיים סגורות ואיסור פרסום. מומלץ ליידע את יו"ר הארגון על כל כוונה לזימון ועדת משמעת, על מנת לקבל סיוע מהארגון ו/או על מנת שתבחן מקרוב תקינות ההליכים.

 

האם קיימת זכות ערעור על החלטת ועדת המשמעת?

ועדת המשמעת מוסמכת להטיל סוגים שונים של עונשים. בגין עונשים קלים יותר – לא קיימת זכות ערעור (לאור הרכב הועדה בו למעשה הקפטן אמור לייצג את עמדת השחקן). בגין העונשים החמורים יותר – הרחקה לצמיתות או ביטול ההסכם עם השחקן – קיימת זכות ערעור לועדת ערעורים הכוללת את נציג ארגון השחקנים ונציג איגוד הכדורסל. אם השניים לא מצליחים להגיע להחלטה פה אחד – הם ממנים בורר מכריע.

 

האם ניתן להעניש שחקן בגין אותה עברה גם במסגרת קבוצתית וגם במסגרת האיגוד?

התשובה תלויה בסוג העבירה. באופן עקרוני, על השחקן חל תקנון המשמעת האחיד וכן תקנון המשמעת של האיגוד. עברות מסוימות (כגון: פגיעה בשופט המשחק, שימוש בסמים אסורים) מהוות עברות חמורות, ששני התקנונים אוסרים אותן. בעברות אלו תתכן ענישה כפולה, אם כי יש לציין כי בתקנון המשמעת האחיד נקבע במפורש כי עונש שהוטל על שחקן בגין אותה עברה בהליך מקביל – יובא כשיקול מקל בפני ערכאת המשמעת הנוספת.

מי נושא בתשלום דמי העברה של שחקן בליגת העל? האם ניתן למנוע מעבר של שחקן מקבוצה לקבוצה בגלל אי תשלום דמי ההעברה?

על שחקן בליגת העל גברים, שהינו מתחת לגיל 28 וקשור בחוזה תקף עם קבוצה, חל נוהל תשלומי ההעברה של מנהלת הליגה. לפי הנוהל, נושא דמי העברה הוא ענין להתחשבנות בין הקבוצות ולשחקן אין קשר לכך, כך שלא ניתן להגביל את מעברו בין קבוצות בשל ויכוח ביניהן על דמי העברה. הנוהל אף קובע כי בתום חוזה השחקן רשאי לנהל מו"מ עם כל קבוצה אחרת, ורק לאחר שחתם בקבוצה אחרת וחוזהו אושר ברשות לבקורת תקציבים – יתחיל המו"מ בין הקבוצה ממנה עבר לקבוצה בה נקלט. בכל מקרה, נקבע בנוהל כי כתנאי לקבלת דמי העברה צריכה הקבוצה המעבירה להוכיח כי עמדה בכל תשלומיה לשחקן. תשומת הלב לכך שאם נקבע בחוזה בין שחקן לקבוצה שיעור תשלום דמי העברה ושיעור זה הוא נמוך מהשיעור הקבוע בנוהל – החוזה של השחקן גובר. אם נקבע בחוזה שיעור גבוה מזה שבנוהל – הנוהל גובר (קרי – שיעור דמי ההעברה בנוהל הוא תקרה שלא ניתן להתנות עליה בחוזה). על שחקנים ושחקניות בליגות אחרות חל נוהל האיגוד, שהוא נוהל שונה, אם כי גם הוא קובע כי נושא דמי ההעברה נדון בין הקבוצות לבין עצמן, ללא קשר לשחק.

האם ניתן לקבוע בחוזה בין שחקן לסוכן תשלום גבוה מזה שנקבע בנוהלי האיגוד?

על פי תקנון סוכני שחקנים שפורסם באתר הרשמי של האיגוד, במקרה שהוצע שחקן ישראלי לקבוצה על ידי סוכן שחקנים ישראלי, שכר הטרחה אשר יקבל הסוכן, לא יעלה על 5% משכר השחקן נטו, לא כולל בונוסים ותשלום בגין הוצאות כגון: טלפון, דירה, רכב וכד'. חריגה מתקרת העמלה הקבועה בתקנון היא עברת משמעת, שעלולה להביא לשלילת רשיונו של הסוכן. לפיכך, אין להסכים בחוזה בין השחקן לסוכן לעמלה גבוהה מזו שנקבעה בתקנון.

האם חלה על הקבוצה חובה לבטח את השחקן בביטוח פנסיוני או בקרן השתלמות?

הזכות לפנסיה מכח צו ההרחבה במשק, והזכות לקרן ההשתלמות היא זכות חוזית. מידע נוסף בנושא נמצא באתר עמוד "דע את זכויותיך"

איפה ניתן להגיש תביעה כנגד קבוצה שלא שלמה לשחקן את שכרו על פי החוזה?

בעקרון, תביעה לשכר מולן ניתן להגיש הן במוסד לבוררות שליד איגוד הכדורסל והן בביה"ד לעבודה. בעבר נשמעו טענות מפי קבוצות כי מכיון שבחוזה האחיד עליו חותם השחקן כלול סעיף הסכמה לבוררות – חסומה בפני השחקן הדרך לביה"ד לעבודה. טענה זו נדחתה בפסיקה ונקבע ההפך הגמור: הזכות לשכר היא זכות מוגנת ולכן ביה"ד לעבודה מוסמך לדון בה, מה גם שרק ביה"ד מוסמך על פי חוק לפסוק פיצויים על הלנת השכר. יודגש, כי תביעה בביה"ד לעבודה לשכר מולן מתבררת יחסית מהר, והאגרה בגינה נמוכה מזו שנדרש שחקן לשלם בעת ניהול בוררות.

האם שחקן חייב לגלות לקבוצה אם הוא חבר בארגון השחקנים או בהסתדרות?

נושא ההשתייכות לארגון עובדים או לועד עובדים הינו חלק מחופש ההתאגדות. שחקן לא חייב ליידע את הקבוצה בחברותו בארגון או בהסתדרות, במיוחד מקום בו קיים חשש להתנכלות עקב כך. גם בהליכים שמנהל הארגון מול קבוצות שונות הוא אינו חושף את שמות השחקנים החברים אצלו אלא רק את כמות החברים בכל קבוצה.